כך התחילה כל שיחה עם רופא בחודשים האחרונים. מצחיק, לא?
"נוטלת תרופות?" - "לא... כלומר, פרט לכימותרפיה..."
מאז הגילוי הראשוני, היה לי ברור ש"להיות בריאה" קשור קשר ישיר עם "להרגיש בריאה"; ו"להרגיש בריאה" עבורי זה גם איך שאני מרגישה וגם איך שהסביבה הקרובה רואה וחווה אותי. מכיוון שאני ביחס סימביוטי עם הסביבה - מזינה וניזונה ממנה, אם הילד שלי ייראה אותי כל הזמן שוכבת במיטה, והוא יפרש את השכיבה במיטה כחולשה או מחלה, התגובה שלו תשפיע על ההרגשה שלי. על מנת שההיזון החוזר מהסביבה יהיה תואם את ההרגשה הפנימית שלי ותשמר/ תשפר את תחושת הבריאות שלי, הקדשתי מחשבה לאותם הדברים שיתרמו לבריאות שלי, לתחושת הבריאות שלי ולתפיסת הסביבה אותי כבריאה.
מה שאומר, שהתעסקתי (ועוד מתעסקת) לא רק בלהיות בריאה יום - יום, להרגיש ולהיראות בריאה בעיניי עצמי, אלא גם ב-לעזור לסביבה להבין שאני מרגישה טוב.
לי זה מובן, אך כדאי לציין, שעבורי בתקופה זו, המחוייבות הראשית לעצמי היא להחלים. העבודה והרוטינה שהכרתי עד ה- 22.10.2018 נישארו מאחור. המשאב העיקרי העומד לרשותי זהו זמן באופן כללי וזמן בו אני מרגישה חיונית ועם כוחות, בפרט. הזמן הזה, מוגבל במספר שעות ליום לעיתים.
להלן הרשימה שלי המרכיבה מה זה עבורי "להיות ולהרגיש בריאה", פריטים אלה מהווים אבני היסוד לתיעדוף ולתכנון לו"ז יומי/ שבועי כדי להיות ולהרגיש בריאה.
הדברים שעוזרים לי להיות ולהרגיש בריאה, בסדר אקראי למדי כיוון שכולם חשובים, תורמים תרומה עיקרית וכולם יחד מרכיבים את השלם
1. להיות נוכחת בחיי הילדים
ברור שהם חשובים ומקבלים תיעדוף גבוה, אבל לא כל פעילות עם הילדים היא בעלת ערך עליון. כך סימנתי לעצמי כמה צמתים ופעילויות ביום שחשוב לי להקפיד להיות נוכחת: ארוחת בוקר, משתדלת להעיר אותם בדיגדוגים וצחוקים בבוקר, ארוחת ערב וזמן איכות לפני השינה, כמה פעמים בשבוע עם כל אחד בנפרד.
2. להיות נוכחת בחיים החברתיים של הילדים שלי
אז נכון שלחבוש את כובע "נהג המונית" לחוגים לא תמיד כיף, עבורי זאת הזדמנות לחוות את האינטראקציה בין הילדים שלי לחבריהם ולתווך, אם צריך, את המציאות שאנחנו חיים בבית אל מול חבריהם. היה לי חשוב שהחברים של הילדים שלי ייראו אותי ללא שיער ויידעו שאני בריאה. חשוב לי שחברים יבואו אלינו הביתה וייראו שהבית מתנהל כרגיל, זה עוזר לילדים שלי להבין שהבית שלנו הוא "רגיל" והכל כשורה, למרות הקושי.
3. שינה, תזונה וספורט
צרכים בסיסיים. לכל אחד תפקיד עיקרי בריפוי ובהרגשה שלי. אני מכבדת כל אחד מהם ומקדישה להם תשומת לב על מנת לישון טוב, לנוח במהלך היום, לאכול מזון בריא ומדויק לצורך הספציפי שעולה בכל רגע ולהתאמן על מנת להכניס חמצן לגוף, לשמור על גמישות, מצב רוח טוב ולהתחזק.
4. זמן איכות עם אלון
ברור... נכון? אבל בילוי איכותי, איכותי ויומיומי אם אשפר. זה תמיד היה ברשימת הנושאים המשותפת שלנו "למצוא תחביב משותף", "לייצר רוטינה של בילוי" ואתם יודעים... העייפות, הילדים, הבייביסטיר... אז הפעם מתחילים הרגל חדש, מתכננים, מוצאים פעילויות מעניינות ודואגים לנוח לפני, שזמן הבילוי יהיה איכותי באמת.
5. לבלות עם חברים
לסביבה בכלל והחברים הקרובים בפרט תפקיד משמעותי בתחושת הבריאות שלי ושל הבית שלי. פרט לעובדה שזה כיף תמיד להיפגש ולבלות יחד וגם סוג של "להרגיש נורמלית"... הסביבה התומכת מזינה את המעגל של נתינה - קבלה ללא תנאי. חלק מהלמידה בתהליך הריפוי שלי היה ללמוד לבקש ולהרגיש בנוח עם זה, מבלי להרגיש ניזקקת או מוחלשת, להנות לקבל, לקבל בלי צורך פנימי "להחזיר טובה". אנחנו אסירי תודה על המעגל הקרוב והנרחב שיצרנו סביבנו. אנחנו נהנים לבלות יחד, לטייל וליזום וזה כמובן חלק מתחושת הבריאות שלי.
6. שיחות עומק עם חברות
אני מודה שלא הגדרתי מראש "שיחות עומק" כאבן יסוד, תמיד היו ולא חשבתי שמשהו ישתנה... אבל זה כן השתנה. השיחות עברו אבולוציה, התבגרנו, התפכחנו ואנחנו מרשות לעצמינו היום יותר מקודם. העיקר תופס יותר מקום, שיחות מהלב, כנות ורגש. שיחות בהן אנו מדברות על חלומות, רצונות, מרשות לעצמנו לשתף על הקושי היומיומי, הכאב, רגעי השימחה וכל השאר. כי זה עושה לנו טוב. זה לא שלא היו רגעים כאלה לפני... אבל זה היה אחרת. ושיחות העומק האלה, תורמות לבריאות שלי.
7. אמבטיית שמש - פשוטו כמשמעו, בפינה המועדפת עליי
8. מציאת הסיבה לסרטן שלי
אני מאמינה שלדברים יש סיבה. אני בתהליך חקירה, התבוננות וחיפוש אחר הקונפליקטים שהובילו לסרטן להופיע אצלי. אני מאמינה שכשאבין את הגורמים לסרטן ואצליח לשנות דפוסי חשיבה/ התנהגות או לשבור פרדיגמות... הסרטן לא ישוב. כשאני משקיעה זמן בחקירה זו, אני מרגישה הכי בריאה.
9. הקשבה פנימה, התפתחות וטיפול
אני מאמינה שאנחנו מראות אחד של השני ומכל אדם ואינטראקציה אני יכולה ללמוד עוד על עצמי ולהמשיך להתפתח. אני מחוברת לתחושות הגוף ולשינויים החלים בו, אוהבת לחקור שינויים במצב הרוח ולנסות להבין מה היה הטריגר ומה השיעור שלי. אני סומכת שכל דבר יתגלה לי בעיתו... כל אלו אמונות שהיו בי ברמה כזו או אחרת והתחזקו ממש מרגע גילוי הסרטן בגוף שלי.
הכלים להקשבה פנימה היו מוכרים, חלקם תרגלתי אך לא באופן קבוע. לאחרונה, בעזרתן של נשים אהובות, היכרתי, התעמקתי ומשתמשת בכלים מגוונים, לפעמים לבד ולעמים בליווי או בעזרתן. הכוונה לכלים כמו: דמיון מודרך, נשימות, מדיטציה, טיפולים אנרגטיים - הפשטות של האלוהות ואנרגיה קוונטית, רייקי, דיקור, הומאופתיה ועוד. הרבה פעמים מספיק להסכים להתבונן במשהו והתשובות כבר באות מעצמן. כשאני בקשב עם עצמי - אני מרגישה שאני תורמת לבריאות שלי.
10. להיראות טוב
כן, חשוב לי. לפעמים זה מרגיש לי רדוד, אבל בגד יפה שיושב עליי טוב - גורם לי להרגיש טוב. מחמאות מהסביבה יכולות לעלות לי את מצב הרוח. משתדלת להתלבש ולהרגיש שהשקעתי בעצמי גם אם אני מתכננת יום של בית ומיטה. חשוב לי שאלון והילדים ייראו אותי במיטבי.
11. להעשיר את עצמי
בזכות הסרטן לקחתי פסק זמן מהחיים הרוטינים שלי, עבודה, לקוחות, סדר יום ואני מתמקדת בלהחלים - להחלים מהסרטן, מהניתוח, מהכימותרפיה. בתהליך הזה אני נמשכת לאנשים, פעילויות והזדמנויות שפעם אולי הייתי רוצה להתקרב ולנסות אבל תמיד היה איזה "אבל"... אז עכשיו זה חלק מהריפוי, החלק הזה שמתמקד בלעשות רק דברים שעושים לי טוב... כך הגעתי לחוג צילום, חוג כתיבה, חושבת עוד לחזור לנגן ועוד נראה איזה עוד דלתות יפתחו בהמשך.
12. להרגיש שהבית מתוחזק ומטופל
זה תמיד נותן לי הרגשה טובה כשהבית מסודר. ביום - יום לטפל בבית היה מוגדר כמטלה, מודה. כיום, זו גם מטלה אבל אני בהודיה על כך שאני מסוגלת למלא אותה. זה גורם לי להרגיש בריאה לדעת שאני מסוגלת לדאוג לבית שלי. וכאן, שוב, החברות נכנסות לתמונה. אנחנו אסירי תודה על כל פעם שכדרך אגב מישהי מילאה/ פינתה את המדיח, מסיבת "קיפול כביסה", כל מי שהביא אוכל, בא לבשל אצלינו, חברות שמתקשרות מהחנויות הקבועות שאני פוקדת והציעו לקנות לי משהו משם... ומה לא!????
אני מקפידה מדיי ערב שהבית יילך לישון מסודר, זה גורם לי להרגיש טוב ומאפשר לפתוח את הבוקר באנרגיה חיובית.
שלכם באהבה,
מיכל, בריאה בדרך כלל