כימו בהנאה

על הלמידה שבדרך לקראת טיפול כימותרפיה 5#

לפני שלושה חודשים לא הייתי מאמינה שאומר את זה, יותר מזה, כל רופא שאמר שכימו הוא חלק בלתי נפרד מפרוטוקול הטיפול בסרטן שלי, ביטלתי אותו מיד בהסברים מלומדים.

ובכל זאת... 6 שבועות אחרי הניתוח, נפגשנו עם האונקולוגית שהיכרנו בשלב ההתלבטות הראשונית.

אותה רופאה שכששאלתי מה גודל הגוש צריך להיות על מנת שלא אצטרך כימותרפיה ענתה - פחות מחצי ס"מ.

התרגשתי לקראת הפגישה, ציפיתי למחיאות כפיים ותעודה על כך שהקטנתי את הגוש מ- 1.3 ס"מ במדידה באמצעות MRI באוגוסט ל- 0.5 ס"מ בניתוח רק חודשיים לאחר מכן.

נכנסתי בחגיגיות והגשתי לה את קלסר "מואנה" לראווה. בשמחה סיפרתי לה על כל הבדיקות וההחלמה וציפיתי לקבל תעודת סיום קורס בהצטיינות יתרה.

הרופאה עברה על הממצאים, הביטה לי ישר בעיניים וסיפרה לי שהסרטן שהיה לי, הוא מהסוג הלא נעים, תוקפן, רוצה למצוא דרך לחזור... ואם הוא חוזר ... השדיים הם בכלל לא הבעיה, שאר הגוף, איברים חיוניים, שם החשש.

הלסת נפלה, הלב התרסק, מחזיקה את אלון ובוכה מכאב.

שואלת למה ומבינה. ואלון מתעקש, שואל כל שאלה שתכננו, על מחקרים והסתברויות וכאילו מבקשים את הסכמתה לא לעשות. אבל היא נחושה ודואגת לי, כמו לביתה.

ושם, מחוץ למרפאה, על ספסל רחוב... יושבת ובוכה.

בוכה ומתפרקת, מבינה ומחליטה... ניסע למאיר, להכיר את המחלקה.

בימים שלאחר מכן עסקתי בעיקר בשבירת פרדיגמות וניסוח הגדרות מחדש. דיוק במילים תמיד היה התחביב שלי.

כך לדוגמא בכל שיחה, עם עצמי או אחרים דאגתי לומר "מחלימה, לא חולה", "תרופת הפלא ולא רעל", "באהבה ובעבודה יחד עם הגוף ולא במלחמה".

התכווננות לטיפולי כימו

טיפול 1#

מחלקת אונקולוגיה, בית חולים מאיר

התכווננות

אני מקבלת בברכה ובאהבה את תרופת הפלא, היא נכנסת ברכות, מזהה תאים פגומים ביעילות, מקפיאה אותם במקום, מפרקת את סיבי החלבון שלא יוכלו לשכפל את עצמם ופוגעת ביכולת התקשורת שלהם. במקביל, מערכת החיסון, כדוריות לבנות ממשיכות בתנועה הרמונית לסייר בגוף, מתרבות ומחזקות את הגוף, מזהות ביעילות תאים פגומים, מקיפים אותם ובועטים אותם החוצה. התאים הלבנים נאמנים לעצמם ולא מתפתים לרצות להפוך לסתם סרטן. בקלות וביעילות.

ביום השלישי לאחר הטיפול חוויתי כאב שהפתיע אותי ושיתק אותי, בעיקר העלה חששות והעמיד אותי אל מול פחדים וספקות עצמיים... דבר שמוביל אותי לדייק את ההתכווננות לקראת הטיפול השני.

טיפול 2#

מוזיקה תמיד עוזרת לי להישאר בבועה שלי, ניתוק מהחלל הכללי

התכווננות

בקלות וביעילות, שתרופת הפלא תיכנס בקלות, תזהה, תאט, תשבש את התקשורת והיכולת להשתכפל. אני מאפשרת לגוף שלי לעבוד יחד עם תרופת הפלא על מנת להחלים. מזכירה לעצמי שאני לא חייבת לחוש כאב ושהפעם זה יכול להיותר אחרת.

בתחילת הטיפול כשאני בבועה שלי, המטופלת שמולי חשה ברע ומקיאה... אני עוצמת עיניים, אחותי מחזיקה לי את הראש במין כוונה לשמר אותי בתוך הבועה, מדריכה אותי בהנחיה לנשום ולחפש את השלווה הפנימית, נושמת, בוכה ומקבלת את התרופה... שתזרום בקלות, תזהה, תאט, תשבש... המנטרה מוכרת, בבועה בקושי נשמרת, בתוך חלל מחולל ברעשים, תנועה והתרחשות... וכל אלה מחדדים ומדייקים את ההיערכות וההתכווננות לקראת הטיפול הבא.

טיפול 3#

התכווננות

מזמנת לי מרחב נעים אינטימי, מכבד, בריא ושמח.

מזמנת לעצמי להיות רגועה ושמחה, אופטימית, מקבלת באהבה את תרופת הפלא, שתכנס בקלות ותפעל ביעילות, שהגוף יכיל, יכוון וימשיך להתחזק לצד התרופה.

נכנסת למחלקה, בוחרת כיסא, אחת המטפלות שלי מנקה אנרגטית את הכיסא, ההכרית וכל הסביבה. מוכנה להתחיל.

ואז... מגיעה מטופלת חדשה ומתיישבת בכורסה שלצידי, מניחה את דבריה על השולחן שלי ומשתעלת שיעול לא נעים.

מנסה להתעלם ולהתכנס למרחב שלי. משתעלת משתעלת. מחשבות רצות בראש ובשיעול הבא, קמה ויוצאת. פוגשת אחות, רגישה ומחבקת שמציעה לי לעבור מקום.

הטיפול עובר בקלות בסביבה נעימה. גאה בעצמי על הבחירה להיות בנוכחות ולפעול למען התאמת הסביבה אלי.

טיפול 4#

התכוונות

מועצמת ומאושרת ללמוד שההתכוונות עוזרת, עולה מדרגה והפעם ממגנטת לעצמי סביבה הרמונית, שמחה ונעימה. תרופת הפלא נכנסת בקלות, מזהה את דרכה בנעימות ופועלת ביעילות. הגוף שלי מקבל את התרופה באהבה, מאפשר ריפוי ומתחזק.

בקלות וביעילות.

בבוקר הטיפול מגיעה למחלקה ומבקשת (מצהירה) לעבור לטיפולה המסור של אחות אונקולוגית אחרת, בוחרת כורסה, השמש יוצאת, רגע מנוחה, תמיכה, הנאה.

שימחה מסביב, כל אחות מברכת "טיפול אחרון לסדרה הראשונה".

אני נפרדת באהבה ומודה לתרופה (הנוזל האדום), מודה על כל טיפה.

סיימתי 4 טיפולי AC בהצלחה. מרגישה טוב, מדדי הדם יציבים.

מוקפת אהבה ונעזרת בכל סוג של תמיכה לחיזוק הגוף והנפש, כולל דיקור, הומאופתיה, אנרגיה קוונטית, הפשטות של האלוהות, קלפים טיפוליים, רייקי, יוגה, הליכות, שיחות, חיבוקים, מזון מותאם ותומך, שינה - הרבה שינה, תרגול נשימה, מתיחות, מדיטציה, חשיבה חיובית, מחשבה יוצרת מציאות, ביבליותרפיה, פוטותרפיה והרבה זמן איכות חברות ואחיות :-)

מודה על ההזדמנות לכתוב ולשתף.